תקופת המאסר נחווית כאירוע טראומטי לאסיר/ אסירה ועבור משפחתו: האם וילדיה וכל יתר בני המשפחה המורחבת. תפיסתה של רש"א מדגישה את הטיפול במשפחת האסיר ובילדיו בתקופת מאסרו של ההורה, כאשר פעילות זאת מתבצעת בשיתוף עם אגפי הרווחה הפזורים ברחבי הארץ. הרשות, מציעה היערכות טיפולית – מקצועית – ארגונית ואת הצורך בחיבור בין שלושה גופים: רש"א, שב"ס ופר"ח על מנת לסייע לילדי אסירים בתקופת ריצוי עונש המאסר. החיבור של הילד לאביו/ אמו הנמצאים בכלא נעשה באמצעות חונך פר"ח (סטודנט) המהווה מודל להזדהות – אח בוגר לילד. החונך מכוון, מדריך, מלמד ומנחה את הילד בתקופה זו. הפעילות מתבצעת בבית הילד או במסגרת מתנ"ס הסמוך לביתו של הילד בתדירות של 4 שעות שבועיות במהלך 8 חודשי עבודה (שנה אקדמאית). כמו כן, מגיע החונך עם הילד לביקורים אצל ההורה בבית הכלא (עד 5 ביקורים בשנה). המטרות העיקריות של המיזם הינן: בטחון עצמי והעצמה אישית של הילד, העמקת כישורי חיים, חיזוק האמון בממסד, תגבור יכולות לימודיות, חשיפת הסוד הגדול של היות ההורה במאסר.
