רקע כללי
במשך שנים רבות ההתייחסות לעברייני מין בעולם ובארץ הייתה כאל סוטים, פוגעים בחברה, שיש להרחיקם מהקהילה ולהענישם. בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי באופן הטיפול בעברייני מין, לאור ההבנה שענישה לבדה אינה מביאה לירידה בשיעור הרצידיביזם (חזרה לפשיעה). כמו כן, מחקרים הראו שעברייני מין אשר לא עברו טיפול ייעודי, בעלי נטייה גדולה יותר לחזור ולפגוע בהשוואה לעברייני מין שעברו טיפול ייעודי. מדובר בתחום ידע ייחודי אשר שונה מהותית מטיפול בעבריינות מסוג אחר. ולא רק, אלא שטיפול קונבנציונאלי אף יכול להעלות את הפוטנציאל לביצוע עבירות מין נוספות.
על מנת להגביר את יעילות הטיפול ולטפל במספר רב של עברייני מין, הטיפול חייב להיות נגיש בקהילה. הרשות לשיקום האסיר אמונה על שיקומם של אסירים ושילובם בקהילה. מחקרים הוכיחו שאסירים שעברו טיפול בכלא והמשיכו בטיפול בקהילה במסגרת רש"א, הגיעו להישגים גבוהים בשיקומם ורמת הרצידיביזם שלהם פחתה באופן משמעותי. הרצף הטיפולי מגדיל את סיכויי האסירים לשיקום, ושימור השיקום לאורך זמן מאפשר התמודדות יעילה יותר עם השילוב מחדש בקהילה.
לשם כך, הרשות לשיקום האסיר מפעילה תכניות שיקום מונע לעברייני מין בקהילה בראי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין התשס"ו-2006. תכניות השיקום מגוונות ברמת הפיקוח וברמת אינטנסיביות הטיפול, בהתאם לרמת המסוכנות של עבריין המין וצרכיו הקרימינוגניים.

מטרה
המטרה העיקרית של תכניות השיקום לעברייני מין היא הפחתת מסוכנותם המינית. מטרת העל היא להגן על הציבור מפני עבריינות מין על ידי מניעת עבריינות מין חוזרת וקורבנות נוספים.

התכנית הטיפולית
התכנית הטיפולית מבוססת על 3 עקרונות בסיסיים (שחורי,  בן-דוד ואידיסיס, 2008):
1. בבסיס החשיבה הטיפולית מצויה ההנחה כי, התנהגות מינית סוטה הנה התנהגות נלמדת ולכן ניתנת לשינוי.
2. דפוס התנהגות מינית סוטה הוא הרגל מודע של חיפוש שחרור ממתח רגשי. ההתנהגות הסוטה כלפי אדם אחר מהווה רק שחרור רגעי במקרה הטוב. התנהגות זו, בדרך כלל, מהווה מכשלה עצמית מאחר שהיא מגבירה את עוינות האדם לעצמו ולאחרים.
3. התנהגות סוטה יוצרת התמכרות, אולם, בשונה מהתנהגויות התמכרותיות אחרות, הנזק הנו בעיקר לאחר.
המודל העיקרי לטיפול בעברייני מין מבוסס על מודל "מניעת נפילה" Relapse prevention (Marshall et al., 2005). לפיו, הדרך להתנהגות מינית פוגענית נעשית בשלבים (מעגל התקיפה). ההנחה היא שכאשר עבריין המין יכיר את מעגל התקיפה שלו, יהיו בידיו הכלים להתמודד עם כל אחד מהשלבים על מנת שיוכל לעצור את הפגיעה. מודל זה נועד לחזק את יכולת השליטה העצמית באמצעות למידת שיטות לזיהוי סיטואציות בעייתיות, להקנות יכולת קבלת החלטות, ולפתח אסטרטגיות מניעה והתמודדות יעילה עם סיטואציות אלו (Marshall & Cumming, 1996).
הטיפול מתמקד בפגיעות המיניות לשם זיהוי מעגל הפגיעה, קבלת אחריות על המעשים, תוך עבודה על סוגי ההגנות האופייניות והכרת העיוותים הקוגניטיביים, זיהוי מצבי סיכון, פיתוח מיומנויות אמפתיה, והתמודדות עם מצבי לחץ שלא ע"י שימוש בהתנהגות מינית.

טיפול קבוצתי בקהילה
הרשות לשיקום האסיר מפעילה קבוצות טיפוליות ייעודיות לעברייני מין בקהילה. הקבוצות מתקיימות בשעות הערב, כדי לאפשר עבודה סדירה במשרה מלאה. הקבוצות אינן כרוכות בתשלום וניתנות כשירות טיפולי ציבורי הניתן בחינם למען הגנה על החברה. מנחי הקבוצות הם מטפלים ייעודיים מוסמכים, מומחים בטיפול בעברייני מין. בקבוצות לוקחים חלק גם פרקטיקנטים המתמחים בתחום עבריינות מין, המנהלים פרוטוקול של כל המפגשים. 
מתוך המשוב והפידבק שאנו מקבלים מהמטופלים עולה כי הקבוצות הטיפוליות הן מרחב משמעותי ובטוח לטפל בסוגיות שאינם יכולים לשתף עם סביבתם.
קיימת חשיבות לטפל בעבריינים אלה ולא רק בשל המחיר אותו משלמת החברה, שכן הפגיעה בקורבנות היא קשה, ארוכת טווח ובעלת השלכות רבות. אמנם, מטרת הטיפול היא בעיקר הגנה על החברה ומניעת קורבנות נוספים, אולם לא נוכל להשלים את מטרתנו מבלי לגלות אמפטיה לחלקים הפגועים והנזקקים של אנשים אלו. אמפטיה אמתית באה לידי ביטוי בראיית האדם כשלם תוך התבוננות בכל החלקים שלו, הפוגעניים והפגועים כאחד.

מרכזי שיקום מונע
בנוסף לקבוצות הייעודיות המתקיימות ברשות, קיימים מרכזי שיקום מונע אשר קיבלו רישוי מהמדינה ומופעלים ברחבי הארץ. הטיפול הייעודי ממומן ע"י המדינה במלואו ומיועד גם למי שסיים לרצות מאסר מלא והוחל עליו צו פיקוח מתוקף החוק. ההפניות למרכזי השיקום המונע מתבצעות דרך הרשות לשיקום האסיר, ע"י גמ"מ – גורם מקצועי מתאם עפ"י הוראות חוק ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006.
מרכזי השיקום המונע מיועדים לשהיית מטופלים בכל שעות היממה (הוסטל), בחלק משעות היממה (מרכז יום), או באמצעות קבוצות טיפוליות ייעודיות וטיפולים פרטניים. כמו כן, מיועדים למגוון אוכלוסיות - מונמכים קוגניטיבית, נפגעי נפש, תחלואה כפולה, הפרעות אישיות, אינטליגנציה גבולות, לקויות ומוגבלות ועוד.
לצורך פנייה למרכזי השיקום המונע, יש לפנות למזכירות המחוז הרלוונטי על פי החלוקה הגיאוגרפית המופיעה באתר.