השיקום התורני ברשות לשיקום האסיר
מאת אבינועם כהן – ראש תחום שיקום תורני
 
תחום השיקום התורני ברשות לשיקום האסיר הוקם בשנת תשס"ב (2002), כתחום ייחודי המעניק מענים טיפוליים לאסירים משוחררים המנהלים אורח חיים דתי.

הרציונל
השיקום התורני מהווה ומשמש מסגרת הרואה בעולם היהדות על תכניו השונים, בסיס לבניית תהליכי שיקום ושינוי חיובי. מסגרת זו מתאימה לאסירים אשר גילו זיקה ויכולת להיתרם מערכי התורה והיהדות על מנת לחזק ולשפר כישורי חיים, עולם ערכים חברתי ואישי ולגבש בסיס מוסרי התורם לתחושה של חיים בעלי תוכן, משמעות ומטרה.
האדם הינו יצור בחירי – קרי, יש לו יכולת בחירה. לכן, יש לו אפשרות לקלקל את המתוקן ולתקן את המקולקל, על פי רבי נחמן מברסלב: "אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן".
על פי הרמב"ם: "ומה היא התשובה? הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירנו ממחשבתו, ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד, שנאמר: 'יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו'... כל המתוודה בדברים ולא גמר בליבו לעזוב – הרי זה דומה לטובל ושרץ בידו, שאין הטבילה מועלת עד שישליך השרץ, וכן הוא אומר: 'ומודה ועוזב ירוחם'. וצריך לפרוט את החטא" (הלכות תשובה פרק ב', סעיפים ב-ג).
דברי הרמב"ם מלמדים אותנו כי תהליך התשובה כרוך במספר היבטים של וידוי וחרטה, אשר מהווים חלק מלקיחת אחריות: עזיבת אורח החיים הקודם (החטא) במחשבות, בלב ובהתנהגות. תהליך השיקום מהעולם העברייני כמוהו כתהליך החזרה בתשובה. השימוש בעולם התוכן התורני לקוח ממסורת ישראל, ומהווה את התשתית למעשה השיקומי תוך שימוש בארגז הכלים התורני. השיקום התורני מתבסס על גישה רגישת תרבות, היוצקת את עולם התוכן התורני אל תוך אדני המקצוע הטיפולי.
השירות בתחום השיקום התורני מצוי בפריסה ארצית, וערוך לתת מענים במחוזות ירושלים, דרום מרכז וצפון. עובדי התחום הינם עובדים סוציאליים בהכשרתם ובעלי יכולת לשלב אוריינטציה תורנית עם טיפול המקצועי. ב"ארגז הכלים" שבשיקום התורני אנו עושים שימוש בכלי עבודה סוציאליים-מקצועיים, לצד כלי עבודה הלקוחים מהמסורת התורנית וממחשבת ישראל.

מחקר
השילוב בין עולם הדת והרוח לבין הטיפול הקונבנציונלי, מניב תוצאות מחקריות חיוביות באופן מובהק. על פי תוצאות מחקר בלתי תלוי שנערך במכללת רופין על ידי החוקרות ד"ר מורג מיכל וד"ר טימן אלי, אנו למדים על שיעורי מועדות (חזרה למאסר) נמוכים באופן משמעותי בקרב מסיימי הטיפול במסגרת השיקום התורני. התוצאות תומכות ועקביות עם מחקר שערך בעבר פרופ' אורי תימור. הישג זה ניתן לזקוף בין היתר לחיזוק באמונה, כפי שנאמר: "בא חבקוק והעמידן על אחת – צדיק באמונתו יחיה".

קהל יעד:

• אסירים משוחררים אשר מגלים זיקה לתחום הרוח והיהדות, ויכולת להיתרם מעולם זה בתהליך השיקום לאחר השחרור.
• אסירים דתיים "מלידה", אשר כל חייהם ניהלו אורח חיים דתי.
• אסירים המצויים בשלבים שונים בתהליך של חזרה בתשובה.
• אסירים המוגדרים "חילוניים" ומבקשים מעטפת רוחנית לשיקומם, על בסיס אמוני.

מסלולי שיקום במסגרת התחום התורני:

• תכנית שיקום בקהילה:

תכנית שיקום בקהילה משלבת טיפול פרטני, טיפול קבוצתי, השתלבות תעסוקתית ולימודים תורניים בשעות הערב.  
טיפול קבוצתי – רש"א מפעילה קבוצות פסיכו-סוציאליות באוריינטציה תורנית בכל רחבי הארץ. מנחי הקבוצות הם עובדים סוציאליים או קרימינולוגים, שומרי תורה ומצוות.
מטרת הקבוצה הנה הפחתה ומניעת מועדות לפשיעה חוזרת, באמצעות סיפוק מרחב של הרחבת יכולות התפקוד בקהילה לאחר השחרור ממאסר. זאת בהסתמך על עקרונות היהדות של: "ואהבת לרעך כמוך", "דע מאין באת ולאן אתה הולך", "סור מרע עשה טוב, בקש שלום ורדפהו", "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך" ועוד.
המוקדים העיקריים לטיפול בקבוצות אלה הם: שינוי דפוסי חשיבה והתנהגות, בחירה וקבלת החלטות, זיהוי וניהול מצבי סיכון לביצוע העבירה, שליטה בכעסים, מודעות להשלכות העבירה על הפגיעה בפרט ובחברה, כישורי חיים ומתן כלים לחידוש ובניה של קשרים בין אישיים ומשפחתיים.
מבנה הקבוצה: כל מפגש מתחיל בתוכן תורני המותאם לצרכי הקבוצה המשתנים. תוכן זה מהווה גירוי ראשוני לעבודת הקבוצה. התכנים מובאים מתוך סיפורי תנ"ך, מדרש ואגדה, התוודעות לדמויות תנ"כיות, עולם ההלכה, תורת המוסר, החסידות ועוד. על כל משתתף בקבוצה לגלות נכונות לעבודה אישית משמעותית בתחום הרלוונטי לו. יתורגלו נורמות של בקשת עזרה, פתיחות וכבוד הדדי בתוך הקבוצה. המטרה היא כי נורמות נלמדות אלה יופנמו ככלי מרכזי בתהליך השיקום ולאורך זמן.
פרק נרחב בתהליך הקבוצתי עוסק בהכרת האויב האמתי של האדם, שינוי זהותו והפיכתו מ"יצר הרע" (מוקד שליטה חיצוני) ל"כח המדמה" (מוקד שליטה פנימי) המחייב התייחסות והתנהגות שונה שיש בה לקיחת אחריות והתמודדות אקטיבית מול אותו כוח מניע שלילי.
הקבוצות נותנות מענה לאסירים אשר נשפטו במגוון עבירות, פרט לעברייני מין אשר זקוקים לטיפול ייעודי בתחום זה.
לימודים במסגרת תורנית – שילוב האסיר המשוחרר במסגרת תורנית בשעות שאחר העבודה או לפניה. תכני השיעורים נקבעים במשותף עם המסגרת הקולטת, תוך ניסיון להתאימם עד כמה שאפשר לסוג העבירה וצרכי המשוקם.

• שיקום בהוסטל:

אסירים משוחררים המטופלים בהוסטל הם לרוב מכורים, או כאלה אשר אובחנו כזקוקים לטיפול אינטנסיבי. צוות המטפלים בהוסטל כולל מנהל, עובדים סוציאליים ומדריכים (אסירים לשעבר בוגרי השיקום התורני). המטופלים עובדים בשעות היום ונמצאים תחת פיקוח תעסוקתי של יועצי תעסוקה, ובשעות הערב משתתפים בטיפול פרטני וקבוצתי. ייחודו של ההוסטל התורני הנו בפעילות כוללת באוריינטציה דתית, בהווי החיים ובשעורי ערב תורניים, המעבים את הליך השיקום מבחינה אמונית. תקופת הטיפול היא 9 חודשי דיירות בהוסטל ושנת מעקב במגורים בקהילה מחוץ להוסטל. ההוסטל אינו פעיל כיום, ובימים אלה נבחנת הפעלתו המחודשת.

• ישיבה/כולל:

למסלול זה יופנו מטופלים שהשכילו לשנות דפוסי התנהגות באמצעות לימודי תורה בכלא או לפני המאסר. בכדי להתקבל, יהיה על האסיר המשוחרר להוכיח כי יש באפשרותו לפרנס את עצמו בלא להוות לנטל על כתפי המשפחה, החברים בישיבה או בכולל.  הלימודים יכולים להיות בתנאי פנימייה או ללא. השהות במסגרת הנה בכפוף לנורמות ההתנהגות המקובלות בעולם הישיבות/כוללים. מטופל שיזדקק לטיפול מקצועי ייעודי, יופנה במקביל למסגרות המתאימות לכך, הפרוסות ברחבי הארץ. במידה והמטופל יחליט שברצונו לעבוד במהלך שעות היום, ייקבע הדבר בתכנית השיקום.